היום ראיתי סרט..שילד שחור עור שר שיר שקוראים לו : "לת איט בי" של הביטלס. השיר הזה מספר על כך שצריך לחיות בשוויון וללא מלחמות...ואז אחרי הבית הראשון רואים את אותו הילד בתוך ארון קבורה. אני פשוט בכיתי..ממש..הרבה...כאילו הרגע (חס וחלילה-לא עלינו) מישו שאני מכירה מת מולי. אני בכיתי כמה דקות בלי הפסקה. פשוט בכיתי.
ואני באמת ינצל את הרגע לומר שאני ממש רוצה שיהיה שלום,אהבה,שוויון בין אנשים,שוויון זכויות,כבוד,*בני אדם-אנושיים* בעולם הזה. אנחנו מתנהלים בלי רגשות,אנחנו יהירים ולא מתחשבים באחר וגזענים!! אסור להיות גזענים...אף פעם...צריך לשים את עצמינו באותו מקום של הצד האחר. להרגיש את הפחד,הבלבול,השנאה,החששות וכל מה שעובר עליו. אני יודעת שזה נשמע קיטצ'י..בגלל שאני עדיין נחשבת כילדה קטנה...
אבל עדיין למה כל הסבל הזה בעולם...למה ?
;){kind=link}