בבקשה זה כל מה שאני מבקשת.
שהמחשבות לא ירוצו וינוחו רק לרגע.
שמישו יסתכל עליי ויבין שהמצב גרוע.
שיסתכל אל תוך עיניי, ינגב את הדמעות שלי, יקשיב לי ויעודד אותי...רק לזה אני מחכה.
כנראה ששקט לא יבוא, המחשבות רצות ולא נחות.
אני כבר לא אני ממזמן, אני יותר מידי עצובה.
חושבים שאני שמחה וצוחקת, חייכנית ורועשת- זה נכון אבל לא במובן המלא, כי בתוכי עדיין משו חסר.
המבט הטיפשי שמלא שמחה, החיוך המעצבן שמסתובב איתי לכל מקום שרק מזכיר לי כמה רע לי וכמה חשוב שאף אחד לא ידע על זה...
שקט, אני צריכה רק שקט.
שהמחשבות לא ירוצו וינוחו רק לרגע.
שהדמעות יתייבשו, שהמראה תישבר.
שהחיוך יהיה מלא כוונה ולא זיוף- הוא תמיד הסגיר את מי שאני :(:
אני נרקבת לאט לאט עם הזמן.
ילדה בודדה שמסביב לה חברים.
ילדה עצובה שתמיד שמחה וחייכנית.
ילדה מכוערת שיפה-זה מה שכולם אומרים...
ילדה עם חיים (שממש לא) "מושלמים".
אני צריכה לצידי מישו, את המישו שיבין ויקשיב, יגיד מילה טובה, למה הוא עדיין לא בא?
הוא ישמור מכל רע ויהיה לי סיבה לחזור להיות מי שהייתי...
אני לא יכולה לתקן את עצמי?
אני לא יכולה לתקן את עצמי...
אני לא יכולה לתקן את עצמי!!
שקט!!
שקט, בבקשה...
רק שהמחשבות יעלמו!
שיעלמו...
שקט, בבקשה שקט!
פשוט שקט, שקט מהכל.
שקט מהמחשבות, שירוצו במקום אחר רק לא בראש שלי.
אני לא יכולה יותר,
המחשבות הורגות אותי.
אני היחידה שהמחשבות רודפות אחריה?? אני מקווה שכן.. :/
MONSTER INSIDE OF YOU


